האם החיידקים בגופינו משמינים אותנו? 

כתבה מרתקת על הקשר בן מיקרוביוטה להשמנה

קארין גרינבוים, דיאטנית קלינית B.Sc, RD 

 

 

כולנו מודעים לכך שמגפת השמנה ההולכת וגוברת והמחלות הנלוות לה כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם  נגרמות בין השאר מגנטיקה, הרגלי תזונה לקויים ואורח חיים לא בריא.

בשנים האחרונות חוקרים מצביעים על גורם חשוב נוסף שכנראה משפיע על ההשמנה באדם והוא הרכב המיקרוביוטה (החיידקים) במעי, המשמש רקמה מטבולית המשפיעה על הפיזיולוגיה שלנו.

בכתבה הבאה, אנסה להציג לכם מכמה כיוונים אפשריים, את השפעותיהם של המיקרוביוטה במעי האדם ואת המנגנונים המצביעים על הקשר שלהם להשמנה.

 

מהי מיקרוביוטה?

 

מיקרוביוטה הינה קבוצה של מיקרו אורגניזם הכוללים בתוכם בקטריות, וירוסים, ארכיאה ואאוקריוטים, ומפוזרים לאורך כל גוף האדם: אוזניים ,אף, פה, נרתיק, עור, בית השחי, מפשעה, בין אצבעות הרגליים ובעיקר במערכת העיכול- מעי האדם מכיל לפחות 10 בחזקת 14 (1.5 ק"ג)  בקטריות אנאירוביות  המכילות 500-100 זנים שונים.

מדהים לגלות כי הגנום של החיידק מצוי פי 100 מגנום האדם בגופינו- מה שמחזק את ההוכחה שלחיידקים יש תפקיד בלתי נמנע בפעילות המטבולית שלנו.

מחקרים מראים כי המיקרוביוטה של המעיים נחשבת רקמה מטבולית פעילה, המשפיעה על הפיזיולוגיה שלנו ומקיימת אינטראקציות עם מערכת החיסון. חיידקי המעי מבצעים בשבילנו מגוון פעולות שהאדם אינו מסוגל לבצע: פירוק חומרים רעילים ומסרטנים מהמזון, סינתזת ויטמינים, תסיסת חומרי מזון קשים לעיכול המצויים בדגנים, פירות וירקות, מניעת אכלוס פתוגנים מזיקים, תורמת לחילוף החומרים ומשחקת תפקיד בהמרת המזון לאנרגיה ואחסון הקלוריות בתאי שומן .

מחקרים הראו כי הרכב החיידקים במעי שונה בין אנשים רזים לשמנים ולחיידקי המעי באנשים שמנים יש יכולת להשפיע ולתרום יותר לתהליכי השמנה לעומת חיידקי המעי ברזים.

 

אציג בפניכם חלק מהמנגנונים המקשרים בין מיקרוביוטה להשמנה:

 

1.החיידקים יודעים לפרק חומרי מזון שהאדם לא מעכל כמו פוליסכרידים- רבי סוכרים המצויים בדגנים, פירות וירקות, כאשר תוצרי הפירוק הם: מונוסכרידים וח' שומן קצרות שרשרת שנספגות בקלות בתאי שומן. לחומצות השומן תפקיד חשוב באספקת אנרגיה גם לחיידקים וגם לתאי המעי שלנו, ומסייעים בהגנה מפני דלקת .

אולם, ישנם זנים ספציפיים של חיידקים-  בעיקר חיידקי המעי באנשים שמנים ,שגורמים לספיגת קלוריות מוגברת מרבי-סוכרים ומנצלים בעודף את הקלוריות האלו,  מה שמגדיל את כמות השומן הנאגרת לאחר האכילה.

 

2. חיידקי המעי באנשים שמנים, עשויים לדכא את החלבון שמעורב בוויסות איזון הגלוקוז, בחילוף החומרים של השומנים בדם וברגישות לאינסולין וכתוצאה מכך נוצרת עלייה באחסון הקלוריות כשומן.

 

3.עלייה בביטוי הליפופוליסכריד –מרכיב חשוב בממברנת החיידק, מהווה רעלן וגורם להפרשה של גורמים דלקתיים לגופינו. נראה כי באנשים שמנים לעומת רזים, מתבטאת ביתר דלקת כרונית הנגרמת כתוצאה מביטוי הליפופוליסכריד .

צריכת שומן מהמזון הראתה יחס גבוה יותר של חיידקים בעלי ביטוי של ליפופוליסכריד, מה שעודד השמנה, סוכרת ותנגודת לאינסולין. מחקר נוסף הראה שחולי סוכרת היו בעלי ביטוי גבוה יותר של ליפופוליסכריד לעומת קבוצת ביקורת שללא סוכרת.

 

עולה שאלת הביצה והתרנגולת, מה קדם למה? האם השמנה גורמת להרכב שונה של חיידקים במעי האדם או הרכב שונה של חיידקים במעי האדם גורם להשמנה?

 

הרכב המיקרוביוטה של האדם מושפע  ממספר גורמים גנטיים וסביבתיים:

 

  • הרכב החיידקים באדם מושפע כבר מרגע הלידה. עובר הינו סטרילי מחיידקים וכבר בתעלת הלידה שרוויה בבקטריות, הן נדבקות לעורו של התינוק .

חשיפה לפלורה בווגינה בלידה טבעית  לעומת קיסרית, גורמת להיחשפות התינוק ביותר חיידקים המזוהים עם אנשים רזים  ופחות חיידקים המזוהים עם שמנים. בנוסף ישנה השפעה לזיהומים ומחלות של האם ולתזונת התינוק: הנקה מעלה את ריכוז החיידקים המזוהים עם רזים  ומורידה חיידקים פתוגנים המזוהים עם שמנים.

 

  • התזונה- חיידקים המזוהים עם אנשים רזים נמצאו יותר אצל אנשים הצורכים תזונה עשירה בסיבים תזונתיים (פירות וירקות) ודלת שומן רווי מהחי, לעומת חיידקים המזוהים עם שמנים שנמצאו יותר אצל אנשים הצורכים תזונה מערבית טיפוסית רבת שומן רווי, רבת סוכר ודלת סיבים תזונתיים.

  • שימוש בפרוביוטיקה- עיכול של חיידקים חיים עשוי להשפיע על המטבוליזם באזורים שונים בגוף ולגרום לשינוי מערך החיידקים לטובת אלו שנרצה להעצים.

  • שימוש באנטיביוטיקות- גורם לשינויים בהרכב החיידקים לתקופה זמנית של 4 שבועות לערך. לרוב המיקרוביוטה חוזרת למצב המקורי שלה אך לא תמיד.

 

אם כן, גורמים סביבתיים לעומת גורמים גנטיים אכן ניתנים לשינוי. האם יש ביכולתינו לעודד צמיחת זני חיידקים ספציפיים במעי שלנו?

 

מחקר שפורסם במגזין science ב 2013, חשף קשר בין השמנה להדבקה בחיידקים. במחקר הודבקו עכברים סטריליים בחיידקי מעי של זוגות תאומים – תאום רזה ותאום שמן בכל זוג. העכברים שהשתתפו במחקר גודלו באותם תנאי גידול, צרכו תזונה דומה ובכמות שווה של מזון דל שומן רווי ועשיר בסיבים תזונתיים מפירות וירקות וכן היו בעלי מטען גנטי זהה.

 

הממצאים הוכיחו את המנגנונים שהצגתי כאן בכתבה: העכברים שהודבקו בחיידקי התאומים השמנים הפכו לשמנים בעלי עמידות לאינסולין ועכברים שהודבקו בחיידקים של התאומים הרזים נשארו רזים עם פרופיל מטבולי המתאים לרזים.

 

לסיכום, מגפת ההשמנה המתפתחת במהירות בשנים האחרונות היא תוצאה ידועה של גורמים גנטיים וסביבתיים (תזונה ואורח חיים) המוכרים לנו, אך הקשר החדשני המוצג במחקרים בשנים האחרונות, בין מיקרוביוטה והשמנה יכול להוסיף פתרונות חדשניים כמו אנטיביוטיקה/ פרוביוטיקה כיעד להשפעה בתוכניות טיפול בתופעת ההשמנה. כמובן שדרושים מחקרים נוספים בתחום על מנת לצאת בהצהרות חותכות.

 

הכתבה פורסמה באתר :

http://www.foodsdictionary.co.il/articles/834